ארכיון מצבי חירום ובטיחות - עמותת מְלַבֵּב

עושק אזרחים ותיקים והונאות: איך מזהים ונשמרים?

yossi barnett — Wed, 17 Jun 2026 08:11:56 +0000

https://www.melabev.org.il/wp-content/uploads/2026/06/ElevenLabs_עושק_אזרחים_ותיקים_והונאות_איך_מזהים_ונשמרים_.mp3

כשאמון הופך לנקודת תורפה

עושק אזרחים ותיקים הוא תופעה כואבת ושקטה, שפוגעת ביותר ויותר מבוגרים. לא תמיד מדובר במקרה דרמטי שקל לזהות. לפעמים זו שיחת טלפון שנשמעת אמינה, הודעה שמתחזה לגוף רשמי, או אפילו אדם קרוב שמנצל בדידות, בלבול או קושי רגעי.

ככל שמספר האזרחים הוותיקים בישראל גדל, כך חשוב יותר להכיר את הסכנה הזו, להבין איך היא נראית בחיי היומיום, ולדעת אילו צעדים פשוטים יכולים לסייע בהגנה.

אילו הונאות הכי נפוצות?

התרמיות השכיחות ביותר הן כלכליות. נוכלים עשויים להתחזות לנציגי בנק, ביטוח לאומי, חברת אשראי או גוף טכנולוגי, ולבקש פרטים אישיים. יש גם מקרים של "השקעות משתלמות" שלא באמת קיימות, מכירה אגרסיבית של שירותים ומוצרים מיותרים והודעות מזויפות עם קישורים שנועדו לגנוב מידע.

כדאי לזכור:

גוף רשמי לעולם לא יבקש סיסמה או קוד אישי בשיחת טלפון אקראית.
הודעה מלחיצה לנייד או למייל, שדורשת פעולה מיידית היא לעיתים סימן אזהרה.
לפני שמוסרים פרטים, חשוב לעצור ולבדוק מול מקור מוכר ואמין.

לא תמיד מדובר בזר מוחלט

לפעמים, חשוב לדעת, הפגיעה מגיעה דווקא מאדם מוכר: בן משפחה, מטפל, שכן או מכר קרוב. במצבים כאלה קשה יותר לזהות שמדובר בניצול, משום שיש קשר אישי, תלות או רצון לשמור על שלום בית. העושק יכול להתבטא בלחץ להעביר כסף, בניסיון לשלוט בחשבון הבנק, או בהרחקה של האדם המבוגר מסביבתו הקרובה.

סימנים שיכולים לעורר חשד:

אדם חדש שמגלה עניין חריג בכספים או במסמכים.
בקשות חוזרות להלוואות, מתנות או חתימות.
ניסיונות למנוע מבני משפחה אחרים להיות מעורבים.

למה אזרחים ותיקים עלולים להיות פגיעים יותר?

יש כמה גורמים שמעלים את הסיכון: בדידות עלולה לגרום לאדם לתת אמון מהר יותר; ירידה בזיכרון, בשמיעה או בקשב יכולה להקשות על זיהוי תרמית. חשוב לזכור – גם מי שמורגלים בהתנהלות דיגיטלית עלולים להתקשות לזהות הודעות מזויפות או אתרי אינטרנט לא אמינים. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך נעשות פעולות ההונאה מתוחכמות יותר ויותר.

כדי להפחית סיכון, מומלץ:

לקבוע כלל שלא מקבלים החלטה כספית משמעותית בלי להתייעץ.
לשתף בן משפחה או אדם מהימן במקרה של פנייה חשודה.
לעבור יחד מדי פעם על הודעות, מיילים ותנועות בחשבון.

סימני אזהרה שלא כדאי להתעלם מהם

יש כמה נורות אדומות שחשוב לשים לב אליהן: משיכות כספים חריגות, שינוי פתאומי בצוואה או בייפוי כוח, פחד לדבר ליד אדם מסוים או התרחקות ממשפחה וחברים. לעיתים האדם שנפגע מתבייש, חושש או בכלל לא בטוח שקרה משהו לא תקין.

במצבים כאלה חשוב:

לשאול ברגישות ולא מתוך האשמה.
לתעד שינויים חריגים אם מבחינים בהם.
לפנות לייעוץ מקצועי או לגורם מוסמך כשעולה חשד.

זו אחריות של כולנו

עושק אזרחים ותיקים הוא לא רק בעיה אישית, אלא נושא חברתי שמחייב תשומת לב של משפחות, קהילה ואנשי מקצוע. מודעות, שיח פתוח וצעדים פשוטים של זהירות יכולים לעשות הבדל גדול. לפעמים שאלה אחת בזמן, בדיקה קטנה או שיחה פתוחה יכולים למנוע פגיעה גדולה.

חברה שבאמת מכבדת את אזרחיה הוותיקים, דואגת גם לביטחונם, לכבודם ולתחושת המוגנות שלהם. מחפשים גורם מקצועי להתייעץ איתו? אנו בעמותת מְלַבֵּבנמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

הפוסט עושק אזרחים ותיקים והונאות: איך מזהים ונשמרים? הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

נגישות המרחב הציבורי בגיל המבוגר: חשובה, אבל לא מספיקה

yossi barnett — Tue, 28 Apr 2026 11:28:15 +0000

https://www.melabev.org.il/wp-content/uploads/2026/04/ElevenLabs_נגישות_המרחב_הציבורי_בגיל_המבוגר_חשובה_אבל_לא_מספיקה.mp3

מה באמת משפיע על איכות החיים ותחושת הבדידות של אנשים בגיל המבוגר? מחקר ישראלי מאוניברסיטת אריאל (2024) מציע תשובה מפתיעה. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Aging and Environment ומאתגרים הנחות רווחות בתחום התכנון העירוני.

נגישות פיזית? היא רק הבסיס

צוות המחקר, בראשות ד"ר אורית שגב-יעקובובסקי ופרופ' אפרים שפירא, ראיין כמעט 500 ישראלים מעל גיל 60 ובחן כיצד מאפיינים שונים של סביבת המגורים משפיעים על תחושות הרווחה ושביעות הרצון.

התוצאות הפתיעו: מעליות, שבילים מונגשים, תאורה טובה ושילוט ברור אכן חשובים, כי הם הופכים את המרחב הציבורי לנגיש ובטוח יותר, אבל הם מהווים תנאי בסיס בלבד. אז מה כן עושה את ההבדל? המפתח טמון בהשתתפות פעילה בחיי הקהילה – או במילים אחרות, עד כמה האדם משולב, נוכח פיזית או פעיל במפגשים חברתיים מסוגים שונים.

ארבעה סוגי פעילות, ארבע השפעות שונות

החוקרים מיפו ארבעה סוגים של מעורבות קהילתית, וגילו שלכל אחד מהם השפעה ייחודית:

מפגשים חברתיים ישירים הם הזוכים הגדולים: פגישות עם חברים, השתתפות באירועים שכונתיים ופעילויות קבוצתיות תרמו לשיפור בכל ארבעת ממדי איכות החיים והפחיתו משמעותית את תחושת הבדידות.

התקשורת הדיגיטלית הייתה ההפתעה של המחקר. שיחות וידאו, קבוצות וואטסאפ ופעילות ברשתות חברתיות נמצאו יעילות כמעט כמו מפגשים פיזיים. ממצא זה מערער על התפיסה הרווחת שמבוגרים אינם נהנים מטכנולוגיה או שהיא אינה מתאימה להם.

תעסוקה והתנדבות גם הן תרמו, בעיקר לבריאות הנפשית ולתחושת המשמעות. אנשים שהמשיכו לעבוד במשרה חלקית, או התנדבו, דיווחו על פחות תחושות בדידות.

עבודות בבית: הממצא המורכב נוגע לפעילות ביתית. עבודות הבית כגון בישול, ניקיון וקניות אמנם שמרו על הכושר הגופני, אבל במקביל העצימו את תחושת הבדידות. להיות עסוקים בבית זה לא אותו דבר כמו להיות מחוברים לאנשים.

מה עושים עם זה?

צוות המחקר מציע כיוונים מעשיים והמלצות לקובעי מדיניות: ראשית, בניית שכונות נגישות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק – יש לשלב בתכנון גם מרחבים קהילתיים פעילים שמזמינים השתתפות מתמשכת. המלצות נוספות, בהמשך לתוצאות המחקר, הן להקים מרכזים קהילתיים ניידים שמגיעים לשכונות שונות ומציעים מגוון פעילויות ולהשקיע בהדרכה טכנולוגית למבוגרים – אם התקשורת הדיגיטלית כל כך יעילה, כדאי לוודא שכולם יכולים ליהנות ממנה.

למה זה רלוונטי דווקא עכשיו?

הממצאים חשובים במיוחד בתקופות של מצב ביטחוני מתוח או מגבלות אחרות על התנועה כפי שהיה בזמן הקורונה, כי כשקשה לצאת מהבית, הקשר הדיגיטלי הופך לקו חיים חברתי.

לצוות המחקר חשוב להוסיף גם מסר אישי: שמירה על פעילות בתוך הבית היא חיובית – אבל היא לא מחליפה את היציאה החוצה ואת המפגש עם אנשים. הבדידות בגיל המבוגר היא אתגר אמיתי, והדרך להתמודד איתה עוברת דרך הקהילה, בין אם פנים אל פנים ובין אם דרך המסך.

בשורה התחתונה: לצאת מהבית ולהתחבר למפגשים חברתיים אינטימיים ו/או קבוצתיים, חשוב לצורך שמירה על הבריאות הנפשית והפיזית שלנו ממש כמו ליטול תרופות או כדורים.

אנו בעמותת מְלַבֵּב נמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

הפוסט נגישות המרחב הציבורי בגיל המבוגר: חשובה, אבל לא מספיקה הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

שימוש ברשתות חברתיות בזמן מצבי חירום: חיבור, תמיכה והפחתת בדידות בגיל המבוגר בני 65 +

yossi barnett — Thu, 23 Apr 2026 08:52:01 +0000

https://www.melabev.org.il/wp-content/uploads/2026/04/ElevenLabs_שימוש_ברשתות_חברתיות_בזמן_מצבי_חירום_חיבור_תמיכה_והפחתת_בדידות_בגיל_המבוגר_בני_65_.mp3

במצבי חירום כמו מלחמה, תחושת הבדידות והניתוק החברתי עלולה להתעצם – במיוחד בקרב בני הגיל המבוגר. מגבלות תנועה, חשש לצאת מהבית ולעיתים גם ריחוק מבני משפחה, יוצרים מציאות מורכבת מבחינה רגשית וחברתית.

דווקא כאן נכנסות לתמונה הרשתות החברתיות, שמספקות גשר אנושי חשוב: הן מאפשרות תקשורת, שיתוף, קבלת מידע ותמיכה – וכל זאת מבלי לצאת מהבית. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז תקופת הקורונה, אנו עדים לעלייה משמעותית בשימוש של אנשים מבוגרים בפלטפורמות דיגיטליות.

הפחתת בדידות ויצירת קשרים חברתיים

כולנו מכירים את השיח השלילי שקיים על התמכרות למסכים ועל רשתות חברתיות- אבל המציאות קצת יותר מורכבת לעיתים. כרגע, וואטסאפ, פייסבוק וזום מאפשרות לבני הגיל המבוגר לשמור על קשר רציף עם משפחה, חברים וקהילה – גם כאשר המפגש הפיזי מוגבל.

מחקרים עדכניים מראים כי שימוש קבוע באמצעים דיגיטליים מפחית תחושת בדידות ומשפר את מצב הרוח בקרב מבוגרים. תחושת השייכות שנוצרת דרך קבוצות, שיחות ותגובות מעניקה חיזוק רגשי משמעותי, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות.

בהקשר זה חשוב לזכור כי בדידות אינה רק תחושה, היא גורם סיכון בריאותי ממשי. כפי שעולה גם ממחקרים על בני משפחה מטפלים, כשליש מהם מדווחים על תחושת ניתוק חברתי מתמשכת: נתון שממחיש עד כמה הקשר האנושי חיוני לבריאות הנפשית.

שימוש הולך וגובר ברשתות: נתונים עדכניים

העלייה בשימוש של בני הגיל המבוגר ברשתות חברתיות אינה מקרית והיא מגובה בנתונים ברורים.

לפי מחקר של Pew Research Center שיעור המבוגרים בגיל 65+ בארה"ב המשתמשים ברשתות חברתיות עלה מכ-10% בלבד בשנת 2010 לכ-45% בשנת 2021. בנוסף, כ-75% מבני גיל זה משתמשים כיום באינטרנט באופן קבוע, נתון שמעיד על שינוי דרמטי בהרגלי החיים הדיגיטליים.

גם בישראל ניכרת מגמה דומה: דו"חות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על עלייה עקבית בשימוש באינטרנט בקרב בני 65+, במיוחד מאז 2020 – אז הקורונה האיצה את המעבר לדיגיטל.

נגישות למידע ותמיכה בזמן אמת

בזמן מלחמה, הצורך במידע אמין ומהיר הופך קריטי. רשתות חברתיות מאפשרות קבלת עדכונים בזמן אמת, הנחיות בטיחות ואף גישה לשירותים רפואיים וקהילתיים.

מעבר לכך, קבוצות ייעודיות לגיל המבוגר מספקות:

תמיכה רגשית הדדית
שיתוף חוויות והתמודדות עם חרדה
המלצות על שירותים רפואיים וסוציאליים
הפוגה בתחושת הבידוד והבדידות

הנגישות הזו מפחיתה תחושת חוסר אונים ומעניקה תחושת שליטה שהיא חשובה במיוחד במצבי חירום.

השוואה לתקופת הקורונה: דפוס חוזר של הסתגלות

הקורונה הייתה נקודת מפנה משמעותית בשימוש של מבוגרים בטכנולוגיה. גם אז, כמו במצב הביטחוני הנוכחי, נוצרה מציאות של ריחוק חברתי. המצב הזה הביא רבים ורבות לאמץ רשתות חברתיות כלשהן, בלית ברירה, ולזנק אל המים העמוקים של הדיגיטל.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שאחוז המשתמשים בגיל השלישי והרביעי ברשתות חברתיות עלה בעשרות אחוזים מאז 2020, וההרגלים שנרכשו אז ממשיכים ללוות את האוכלוסייה גם כיום.

הדמיון בין התקופות בולט:

בשתיהן קיימת הגבלה על יציאה ומפגשים
עולה הצורך בתקשורת מרחוק
מתחדדת החשיבות של תמיכה נפשית

למרבה המזל רבים מהאזרחים הוותיקים מגיעים מוכנים יותר, עם מיומנויות דיגיטליות שכבר פיתחו בתקופת הקורונה.

למה כדאי לעודד את המבוגרים דווקא להתחבר לרשתות?

לשימוש ברשתות חברתיות בגיל המבוגר יש ערך מוסף:

שמירה על תפקוד קוגניטיבי דרך אינטראקציה וחשיפה למידע
חיזוק תחושת עצמאות ושליטה
אפשרות להשתתף בפעילויות מקוונות (הרצאות, קבוצות עניין)

עבור אנשים עם מגבלות ניידות או מצב בריאותי מורכב מדובר לעיתים בקו חיים של ממש.

יתרונות הרשתות במצב חירום מתמשך

דווקא בזמנים מאתגרים כמו מלחמה, הרשתות החברתיות מוכיחות שהן הרבה מעבר לכלי טכנולוגי: הן יכולות להיות גם מרחב אנושי, תומך ומחבר. עבור מבוגרים מדובר בהזדמנות אמיתית להפחית בדידות בקלות, לשמור על קשרים ועדיין להרגיש חלק מהעולם, גם כשהמציאות בחוץ מורכבת.

אם אתם או בני משפחתכם עדיין לא שם, זה הזמן לעשות את הצעד הראשון: ללמוד, להתנסות ולהתחבר למשל, מפגשי זום והרצאות אונליין, קשר משפחתי וקהילתי עם הוואטסאפ, ואפילו טיק טוק שיכול מאוד לחבר את המבוגרים לעולמם של הילדים ולהוות גשר לשיח איתם.

זקוקים למידע נוסף? אנו בעמותת מלבב נמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

הפוסט שימוש ברשתות חברתיות בזמן מצבי חירום: חיבור, תמיכה והפחתת בדידות בגיל המבוגר בני 65 + הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

שגרת חירום מצילה חיים: למה חשוב לשמור על סדר יום של אנשים מבוגרים בזמן מלחמה?

yossi barnett — Wed, 25 Mar 2026 14:05:06 +0000

https://www.melabev.org.il/wp-content/uploads/2026/03/שגרת-חירום-מצילה-חיים.mp3

בתקופות של מלחמה וחירום, תחושת חוסר הוודאות המתמשכת עלולה לערער כל אחד ואחת מאיתנו – אך אצל אנשים מבוגרים ההשפעה לרוב עמוקה יותר: שינויים חדים בשגרה, אזעקות, ירידה בפעילות החברתית ולעיתים גם בידוד, יוצרים עומס רגשי ופיזי משמעותי.

דווקא במצבים כאלה, שמירה על סדר יום קבוע אינה רק עניין של נוחות, אלא כלי חשוב שעוזר לשמר תפקוד, יציבות נפשית ואיכות חיים.

הדבר נכון לכולנו וגם לילדים – ועבור אנשים מבוגרים, בעיקר אלו עם ירידה קוגניטיבית, השגרה היא עוגן של ממש.

למה שגרה חשובה במיוחד בגיל המבוגר ?

בגיל המבוגר, הגוף והנפש נשענים יותר על הרגלים קבועים. השגרה מאפשרת תחושת שליטה בתוך מציאות לא יציבה ומסייעת להפחית חרדה ובלבול. כאשר אדם יודע למה לצפות במהלך היום, גם אם בחוץ המצב משתנה, הוא מרגיש בטוח יותר ועם מעט יותר שליטה על מה שקורה.

מעבר לכך, שגרה תומכת גם בתפקוד הפיזי: היא עוזרת לשמור על תיאבון, על שינה סדירה ועל נטילת תרופות בזמן. עבור אנשים עם ירידה בזיכרון או דמנציה, היא מהווה בסיס להתמצאות ומפחיתה מצבי אי שקט.

מה קורה כשהשגרה מתערערת?

כאשר סדר היום משתבש, ההשפעה יכולה להיות מהירה ומורגשת. אנשים מבוגרים עלולים לחוות עלייה בחרדה, הפרעות שינה, ירידה בתיאבון ואפילו הידרדרות בתפקוד היומיומי. אצל אנשים עם דמנציה, שינוי קטן בשגרה עלול להוביל לבלבול, חוסר שקט ולעיתים גם להתנהגויות מאתגרות.

מצבי חירום מדגישים עד כמה השגרה אינה מובנת מאליה – אלא צורך בסיסי להתנהלות נכונה.

איך שומרים על שגרה גם בזמן מלחמה?

גם בתוך מציאות מורכבת, ניתן לייצר רצף יומי פשוט וברור. חשוב לקבוע שעות קבועות לקימה, לארוחות ולשינה, ולהקפיד ככל האפשר על נטילת תרופות בזמנים קבועים. לצד זאת, כדאי לשלב פעילות נעימה במהלך היום – כמו הליכה קצרה בבית או בסביבה, האזנה למוזיקה אהובה או צפייה בתוכנית קבועה.

קשר אנושי הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה. שיחת טלפון יומית, ביקור קצר או אפילו שיחת וידאו יכולים להעניק תחושת ביטחון ושייכות.

תפקיד בני המשפחה, המטפלים והסביבה

בני המשפחה הם מרכיב מרכזי בשמירה על יציבות. גם כאשר לא ניתן להיות יחד פיזית, עצם הידיעה שיש מישהו שמתקשר בשעה קבועה או מתעניין ביום שעבר, גם יוצרת עוגן רגשי חשוב.

שיחה על סדר היום ובנייה חדשה שלו, ביחד, לאור המצב ובצורה פשוטה וישימה – תיתן תחושת ביטחון ותייצר סוג של וודאות במשהו, בתוך המציאות הכאוטית והלא צפויה.

למה דווקא עכשיו חשוב לפעול?

המערכה המלחמתית הנוכחית מתמשכת ולא ברור מתי תסתיים. לכן, דווקא כשהמציאות סביבנו משתנה ללא הרף, השגרה היא מה שמחזירה תחושת יציבות וביטחון. עבור אנשים מבוגרים, היא משפיעה ישירות על הבריאות, התפקוד והחוסן הנפשי.

זה הזמן לעצור לרגע ולבדוק: האם יש סדר יום ברור לאדם היקר לכם? לפעמים, פעולה קטנה וקבועה – כמו שיחה יומית או ארוחה בשעה קבועה – יכולה לעשות הבדל גדול.

זקוקים למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּב נמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

הפוסט שגרת חירום מצילה חיים: למה חשוב לשמור על סדר יום של אנשים מבוגרים בזמן מלחמה? הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

חרדה בגיל המבוגר בעקבות המלחמה: איך מזהים ומה באמת יכול לעזור?

yossi barnett — Thu, 19 Mar 2026 13:32:24 +0000

https://www.melabev.org.il/wp-content/uploads/2026/03/ElevenLabs_חרדה_בגיל_המבוגר_בעקבות_המלחמה_איך_מזהים_ומה_באמת_יכול_לעזור_-1.mp3

המלחמה המתמשכת יוצרת אצל כולנו מציאות מורכבת של חוסר ודאות, חשיפה לחדשות קשות ולעיתים גם אובדן אישי. עבור בני הגיל השלישי והרביעי, מדובר באתגר רגשי משמעותי במיוחד: התמודדות עם ירידה בתחושת הביטחון, בדידות, ולעיתים גם עם זיכרונות עבר טראומטיים שמתעוררים מחדש.

חרדה בגיל המבוגר אינה תמיד נראית לעין, אך היא משפיעה עמוקות על איכות החיים, הבריאות הפיזית והנפשית כאחד. הכרה בתופעה ומתן כלים להתמודדות יכולים לעשות הבדל משמעותי.

למה דווקא בגיל המבוגר החרדה מתעצמת?

בגיל המבוגר מתרחשים שינויים טבעיים – פיזיים, קוגניטיביים וחברתיים – ולצידם גם אובדנים שהם חלק מהזיקנה, כמו מות בן או בת זוג. במצבי חירום כמו מלחמה, שינויים אלו עלולים להגביר תחושת פגיעות וחוסר אונים:

ירידה בתחושת שליטה – מצבים ביטחוניים מחזקים תחושת חוסר אונים.
חשיפה גבוהה למדיה – צפייה ממושכת בחדשות עלולה להעצים חרדה.
בדידות – רבים מהמבוגרים חיים לבד, מה שמגביר תחושת איום.
זיכרונות עבר – מי שחוו מלחמות בעבר עלולים לחוות הצפה רגשית.

חשוב להבין: תגובות אלו הן נורמליות לחלוטין למצב לא נורמלי.

איך נראית חרדה בגיל המבוגר?

חרדה לא תמיד מתבטאת באופן קלאסי. לעיתים היא מופיעה דרך הגוף או דרך התנהגות יומיומית.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

מתח, עצבנות או חוסר שקט
הפרעות שינה או סיוטים
ירידה בתיאבון או אכילה רגשית
תלונות גופניות (כאבים, דופק מואץ)
הסתגרות והימנעות ממפגשים
בלבול או החמרה קוגניטיבית אצל מי שכבר מתמודד עם ירידה בזיכרון

בקרב אנשים עם דמנציה, החרדה יכולה להתבטא גם באי שקט מוגבר או שינויי התנהגות.

דרכי התמודדות פרקטיות

החדשות הטובות הן שיש לא מעט כלים שיכולים לסייע, גם במציאות מורכבת:

יצירת שגרה יציבה – שגרה מעניקה תחושת ביטחון. חשוב לשמור על שעות קבועות לשינה, אכילה ופעילות יומיומית.
ויסות חשיפה לחדשות – מומלץ להגביל צפייה ל־1–2 פעמים ביום ולהימנע מחשיפה לפני השינה.
שמירה על קשרים חברתיים – שיחות טלפון, מפגשים משפחתיים או קבוצות קהילתיות יכולים להפחית תחושת בדידות.
פעילות גופנית מותאמת – הליכה יומית, תרגילי מתיחה או פעילות עדינה מסייעים להפחתת מתח ולשיפור מצב הרוח. במידת האפשר, מומלץ לצאת להליכה קצרה, להיות בשמש
טכניקות הרגעה – נשימות עמוקות, מוזיקה נעימה או עיסוק בתחביבים מוכרים יכולים להרגיע את הגוף והנפש.
לעזור למישהו אחר – לפעמים לדאוג לאחרים מסייע לנו לווסת תחושות מתח וחרדה. עזרה לאחרים, אפילו שכן קרוב, יכולה לתת לנו משמעות וכוח להמשיך הלאה.
מוזיקה – למוזיקה יש כוח משחרר, שיכול להרגיע מחשבות טורדניות.

תפקיד בני המשפחה והמטפלים

לבני המשפחה יש תפקיד משמעותי בזיהוי ובתמיכה. חשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות, להיות קשובים, ולא לבטל רגשות כמו פחד או דאגה.

יחד עם זאת, גם המטפלים עצמם עלולים לחוות עומס רגשי ושחיקה, במיוחד בתקופות מתוחות כמו מלחמה. לכן חשוב שגם הם ידאגו לעצמם, יבקשו עזרה ולא יישארו לבד עם הקושי.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אם החרדה נמשכת לאורך זמן, מחמירה או פוגעת בתפקוד היומיומי – חשוב לפנות לרופא משפחה, רופא גריאטר או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. טיפול מתאים – שיחתי, תרופתי או משולב – יכול לשפר משמעותית את איכות החיים.

מצב חירום: כולנו חווים חרדה ברמה מסוימת

חרדה בתקופת מלחמה היא תגובה טבעית למציאות מורכבת, אך אין סיבה להתמודד איתה לבד. שילוב של שגרה, תמיכה משפחתית וכלים פשוטים להרגעה יכול להפחית את עוצמת החרדה ולחזק את תחושת הביטחון.

אם אתם או יקיריכם חווים קושי זה הזמן לעצור, לשתף ולפנות לעזרה. לפעמים שיחה אחת נכונה יכולה לשנות את כל התחושה.

זקוקים למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּבנמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

הפוסט חרדה בגיל המבוגר בעקבות המלחמה: איך מזהים ומה באמת יכול לעזור? הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

בדידות של אזרחים ותיקים בזמן מלחמה: לא חייבים לעבור את זה לבד

yossi barnett — Thu, 12 Mar 2026 13:10:51 +0000

https://www.melabev.org.il/wp-content/uploads/2026/03/ElevenLabs_בדידות_של_אזרחים_ותיקים_בזמן_מלחמה_לא_חייבים_לעבור_את_זה_לבד.mp3

בימים של מלחמת שאגת הארי, שבהם ישראל מתמודדת עם ירי מאיראן ומהחיזבאללה, אזעקות ושהייה ממושכת במרחבים מוגנים, רבים מהאזרחים הוותיקים חווים לא רק פחד וחוסר ודאות, אלא גם בדידות עמוקה יותר. השגרה מתערערת, המפגשים מצטמצמים, ולעיתים גם הדרך לבקש עזרה מרגישה קשה יותר.

למה הבדידות עלולה להחריף דווקא עכשיו?

בגיל המבוגר, קשר אנושי הוא לא מותרות אלא צורך של ממש. ארגון הבריאות העולמי מדגיש שבדידות ובידוד חברתי הם גורמי סיכון משמעותיים לבריאות הנפש בגיל המבוגר, ושפעילות חברתית משמעותית יכולה לשפר רווחה, שביעות רצון מהחיים ואיכות חיים. בזמן חירום, כשהחדשות מציפות, התנועה מוגבלת והחרדה גוברת, תחושת הלבד עלולה להתעצם עוד יותר.

מה אפשר לעשות?

לא צריך לפתור הכול ביום אחד. לפעמים צעדים קטנים עושים הבדל גדול:

לקבוע קשר יומי עם אדם אחד לפחות: שיחת טלפון, וידאו או הודעת קול.
לצמצם חשיפה רציפה לחדשות: להתעדכן בזמנים קבועים במקום להישאר מול המסך כל היום. להעדיף צפייה בסרטים ובסדרות מהנים.
לשמור על סדר יום פשוט: ארוחות מסודרות, מקלחת, לבוש נעים, תרגילי תנועה קלים אם אפשר.
להכין רשימת אנשי קשר קרובים במקום זמין, כדי שלא להישאר לבד ברגע של לחץ.
לומר בקול רם מה מרגישים. עצם השיתוף מפחית עומס רגשי.
לשמור על קשר עם אחרים גם בעזרת וואטסאפ או אמצעים דומים.

ומה יכולים לעשות בני משפחה ומטפלים?

גם כשאי אפשר להיות פיזית יחד, אפשר לייצר נוכחות אמיתית: נסו ליזום קשר תכוף יותר: שיחה קצרה בבוקר והודעה בערב, למשל, יכולות להפוך את היום כולו לבטוח יותר. חשוב לדבר לאט, לחזור על הנחיות פשוטות ולבדוק לא רק צרכים כמו אוכל או תרופות, אלא לאפשר למבוגרים לאוורר תחושות.

כדאי גם לשים לב לסימני מצוקה: הסתגרות, בלבול מוגבר, בכי, ירידה באכילה, חוסר שינה או אמירות כמו "אני לא רוצה להטריח" – אל תבטלו את הקושי. נסו לשדר קרבה והקשבה. שתפו גם אתם את הצד השני במה שעובר עליכם. תגלו שזה מקל על הזרימה של השיחה ומאפשר גם לכם קצת לשתף ולספר.

בהמשך אפשר לבדוק אם נדרש סיוע מקצועי או קהילתי – בעיתות מלחמה לעיתים, נרקמות התנדבויות ברשויות מקומיות או בעמותות שמטרתן ביקורי בית והפגת בדידות בזמני חירום.

מילה לסיום

בזמן מלחמה, בדידות יכולה להיות שקטה אך מכבידה מאוד. דווקא עכשיו חשוב לזכור: קשר אנושי, שגרה קטנה ותשומת לב יומיומית הם לא דבר שולי – הם חלק מהחוסן הנפשי, של כולנו.

מי שזקוק לעזרה לא צריך להישאר עם זה לבד.

זקוקים למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּבנמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

הפוסט בדידות של אזרחים ותיקים בזמן מלחמה: לא חייבים לעבור את זה לבד הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

מלבב למשפחה עם ד"ר דנה פאר/ טיפול באדם עם דמנציה בשגרה ובחירום

yossi barnett — Wed, 11 Mar 2026 08:49:10 +0000

הפוסט מלבב למשפחה עם ד"ר דנה פאר/ טיפול באדם עם דמנציה בשגרה ובחירום הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

שיפור הנגישות בבית ומניעת נפילות – טיפים ליישום מידי

yossi barnett — Thu, 12 Feb 2026 12:04:09 +0000

יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מסתכלים על הבית שלנו – אותו מקום שבו גידלנו ילדים, אירחנו חברים, ובנינו חיים שלמים – ומבינים שהוא כבר לא תמיד מותאם לנו כמו פעם: הרפלקסים קצת איטיים יותר, שיווי המשקל לפעמים מתעתע, הראייה מבקשת אור נוסף. כל אלו הופכים מפגע קטן, אולי אפילו "שטותי", לסיכון אמיתי לנפילה – והדבר נכון שבעתיים כשמדובר באנשים מבוגרים.

והאמת? לא צריך שיפוץ גדול או השקעות כבדות כדי להפוך את הבית למרחב בטוח יותר. לפעמים מספיק שינוי קטן, כזה שאפשר לעשות כבר היום, כדי לצמצם משמעותית את הסיכון לנפילות.

קבלו עשרה פתרונות פשוטים, מהירים ומבוססי המלצות מומחים, שכדאי ליישם בבית:

לחצן חירום להזמנת אמבולנס ושירותים רפואיים

מי שמתגוררים לבד או מתניידים פחות בקלות, כדאי שיהיה בהישג ידם אמצעי קריאה לעזרה. זה יכול להיות לחצן מצוקה בבית, צמיד חכם, או אפליקציה בטלפון – חיבור למוקד רפואי נותן מענה להזמנת אמבולנס בסבסוד, כולל שירותים רפואיים חשובים אחרים. כדאי לבדוק מול רשויות הרווחה באזור מגוריכם על תכנית קהילה תומכת או מול הביטוח הלאומי ולהצטרף לתכנית.

פרידה משטיחים

מומלץ להסיר שטיחים במעברים ובעיקר בחדרי הרחצה, או להחליף למשטחים נגד החלקה. לחילופין, במידה ורוצים להשאיר את השטיח, חשוב לקבע אותו לרצפה בעזרת דבק דו צדדי ייעודי – כך שלא יהווה מכשול.

תאורה טובה – במיוחד בלילה

אור חלש הוא מתכון לבלבול ולמכשולים שלא רואים מספיק טוב בלילה. התקינו נורות לילה במסדרון, בשירותים ובחדר השינה. כל אור קטן יכול למנוע נפילה גדולה. לעיתים בעת קימה בלילה, בעיקר אם קמנו מהר מידי, אנחנו עשויים להרגיש סחרחורת ולאבד שיווי משקל. אור מספיק חזק זה בדיוק מה שצריך במקרים כאלו.

תאורת חירום במקרה של הפסקת חשמל

הפסקת חשמל בלילה? זה בדיוק הרגע שבו נוצרים מצבי סיכון. תאורת חירום, נורות עם סוללה פנימית או מנורת לילה נטענת, כל אלו משאירים אתכם בטוחים – ובוודאי שבימי החורף בהם הפסקות חשמל שכיחות יותר.

אפשרות לישיבה במקלחת

המקלחת היא אחד המקומות המסוכנים בבית. התקנת כיסא רחצה פשוט מאפשרת להתקלח בישיבה, בנוחות ובלי מאמץ מיותר של עמידה, כיפוף ויציבות. זה בטוח יותר וגם נעים ונוח יותר.

חפצים יומיומיים בהישג יד

תרופות, משקפיים, כלי בישול, מגבות, מכשירי טלפון, חומרי קריאה – כל מה שההורה המבוגר משתמש בו בקביעות צריך להיות קרוב וזמין. בלי טיפוסים על כיסאות או חיפושים בארונות נמוכים ובלתי נגישים – שנו את הסדר, כך שנוחות ונגישות הן החשובות ביותר.

התקנת שקעים במקומות נוחים

שקע שנמצא נמוך מדי או במקום לא נגיש גורם להתכופפות מסוכנת. חשמלאי מוסמך יכול להתקין שקע נוסף במקום נוח – וזה מוסיף גם בטיחות וגם נוחות.

להשאיר מפתח וטלפון של שכן

זה נשמע קטן, אבל זה מציל חיים: כדאי מאוד, גם במקרה שאתם גרים רחוק מההורים – שיהיה שכן אחד שמחזיק מפתח ושמספרו שמור במקום גלוי. אם קורה משהו – יש מישהו שאפשר לקרוא לו מיידית.

התאמת גובה המיטה והאסלה

מיטות נמוכות מדי מקשות על קימה, ואסלות גבוהות או נמוכות מדי יוצרות חוסר יציבות וקושי לשבת. התאמה פשוטה, כמו תוספת הגבהה למשל, משנה את כל חוויית היומיום.

ידיות אחיזה ומעקות במקומות רגישים

במעברים צרים, בחדר הרחצה, ליד האסלה – ידית אחיזה היא לא "סימן לזקנה". היא סימן לחוכמה. היא נותנת ביטחון אמיתי ומפחיתה משמעותית את הסיכון לנפילות.

בטיחות בבית – למנוע סיכוי לנפילה

בשורה התחתונה חשוב להדגיש: הבשורה החשובה היא שאפשר להפוך כל בית לבטוח יותר, גם מבלי לשבור קירות ובלי "פרויקטים". מרבית האפשרויות שהוצגו כאן הם בעלות סמלית ואינם דורשים בהכרח אנשי מקצוע.

זה הרגע להסתכל על הבית של ההורים המבוגרים ואפילו על ביתנו שלנו בעיניים חדשות ולשאול:
מה אפשר לשפר כבר היום כדי להרגיש בטוחים יותר? אפשר להתחיל משניים או שלושה פריטים מהרשימה בשלב ראשון ולהתקדם משם.

זקוקים למידע נוסף? אנו, בעמותת מְלַבֵּב כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם גם בנושא נגישות ובטיחות בבית. לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.

כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית

הפוסט שיפור הנגישות בבית ומניעת נפילות – טיפים ליישום מידי הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

התמודדות עם התנהגויות מאתגרות של אדם עם דמנציה | מלבב למשפחה 26.01.2026

yossi barnett — Thu, 15 Jan 2026 08:39:52 +0000

הפוסט התמודדות עם התנהגויות מאתגרות של אדם עם דמנציה | מלבב למשפחה 26.01.2026 הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.

מניעת נפילות בסביבה הביתית, בדגש לאנשים עם דמנציה

yossi barnett — Thu, 27 Nov 2025 12:18:39 +0000

הפוסט המקצועי, יתאר פעילות של סדנא , למניעת נפילות בסביבה הביתית, בדגש לאנשים עם דמנציה.

הסדנא התקיימה באוקטובר 2025, בשפות העברית והאנגלית, במרכז היום מְלַבֵּב בית שמש, למטופלים עם דמנציה ואלצהיימר.

הסדנא שהתקיימה נפתחת בתיאור קצר של מטרות הסדנא ע"י גילה קפלן מנחת הסדנא.

כל מטופל במרכז היום, התבקש לשתף את חווית הנפילה האישית שלו:

תיאור קצר של האירוע ,במובן הפיזי.
שחזור החוויה הרגשית * שנחוותה סביב הנפילה, מהווה את החלק העיקרי של הסדנא.

מנחת הסדנא מאפשרת מרחב זמן ומרחב רגשי (סבלנות, תיקוף, תוך הימנעות מהשלמת משפטים בזמן השיתוף).

בסיום הסבב ניתנה הדרכה מעשית, על גורמי הסיכון לנפילות בסביבה הביתית והנחיות למניעתן.

החלק התאורטי והמעשי התמקד במרחבי הבית השונים:

חדר שינה:

תאורה דולקת- מנורת לילה, מתג חשמל – בסמוך למיטה, יש לשבת בזמן שמתלבשים, להרים מהרצפה חפצים לא מקובעים

פרוזדור וחדר מדרגות:

יש להציב מעקה בשני הצדדים, כך גם מדבקות מונעות החלקה במדרגות והתקנת תאורה בין החדרים.

שירותים:

יש להשתמש בכיסא מקלחת וה"טלפון" של המקלחת . יש להציב ידיות אחיזה סמוך לשירותים והמקלחת, כך גם כיסא הגבהה על האסלה. לגברים ניתנה המלצה לוותר על עמידה מול האסלה ולהמירה בישיבה על האסלה בזמן מתן שתן, על מנת למנוע סחרחרות והרטבה על רצפת השירותים, שעשויה להגביר סכנה החלקה.

מטבח:

ארגון מוצרים וחפצים באופן נגיש, התקנת מטבח ידיות וללא גלגיליות, ולוודא שסבון הריצפה ללא שעווה (מוצרי הברקה)

סלון:

לפנות ולסלק כבלים/ חבלים מכל סוג. שימוש בכריות להגבהה מהספות/כורסא. ארגון חפצים באופן נגיש.לפנות שטיחונים

הנה הצגת החלק האינטראקטיבי הרגשי בסדנא:

ג.ס בן 75 סובל מאירועי מוחיים חוזרים. מתנייד עם הליכון + מטפלת צמודה :

"לפני כמה שנים יצאתי לטיול עם הכלב שלנו. הוא משך אותי חזק. נפלתי. ראיתי אור לבן. ולא יכולתי לקום עד שהחתן שלי בא לעזור לי"

"הרגשתי שמח כי החתן שלי והקדוש ברוך הוא עזרו לי. הרגשתי חסר אונים כי החתן שלי עזר לי"

ג.ש. בן 82 סובל frontal lobe dementia.. מתנייד עצמאית עם מטפל צמוד בשל אימפולסיביות:

"I fell in my home. I don't remember too much how. All of a sudden I was on the floor unable to get up."

"I felt Oh Bother!!!"

י.ל. בן 80 סובל מPTSD ודכאון קליני. כ"כ סובל מאנמיה כרונית וקיבל מנת דם חוזרות:

"לא מזמן כשעליתי על האוטובוס מעדתי והתעלפתי. מצאתי את עצמי באמבולנס. אור שחור עטף אותי. המון אנשים עזרו לי" . "הרגשתי כאבים ופחד מהאור השחור. הרגשתי טוב שהרבה אנשים עזרו לי" .

ס.ש. בת 92 סובלת מדיכאון ובעיות מעי רבות. מתניידת עם מקל. באופן אימפולסיבי:

"I fell in the bathroom"

"I felt angry at myself for being clumsy and ashamed for all the trouble I caused"

ז.פ. מתנדב בן 75 :

" נשאתי מגש כלים. מעדתי נפלתי וכל הכלים והקינוחים נשברו ונשפכו על הרצפה. התיישבתי בתוך כל הבלגן וצחקתי. "הרגשתי מבוכה ובושה"

הסיפורים חזרו על עצמם בקרב המשתתפים.

רגשות דומים דווחו כמעט אצל כל המשתתפים:

הרגשתי: מודאג , פחד ,חסר אונים , טוב, הכול יהיה בסדר , חסר ישע ,כעס , בושה ,כאבים

I felt: Afraid, Worried,Frustrated,Desperate,Grateful (for the help I got),Pain,Embarrassed

בתום הסדנא:

כל משתתף קיבל מגנט עליו הועלו המלצות למניעת נפילות בסביבה הביתית לשים על דלת המקרר או על דלת פלדה.

משוב:

מבקרים דווחו שהיה להם "ממש כיף".

שהם : "לא חשבו על הצד הזה אף פעם" ושהיה "חשוב ומרגש".

סיכום:

הנחת היסוד בזיהוי החוויה הרגשית האישית היא, שזו עיקרה ותמציתה של החוויה. הרגש הוא המניע לפעולה. הרגש הוא התגובה הראשונית והבסיסית לחוויה האישית.

"רגש הוא תפיסה של תנועה פנימית. גל של אנרגיה המפעיל את מערכות הגוף. גל זה הוא דחף וכשהוא מגיע לתודעה הוא מייצר רגש." ( ד"ר אלכסנדר לואן/JOY"").

ברוב המוחלט המניע, לדוגמא, להגיע ממקום א' למקום ב' הוא רצון עז לאוטונומיה ועצמאות. לביטוי אישי ולשימור חשיבות עצמית. גם במחיר של סיכון מודע או לא מודע לפגיעה או חבלה עצמית או לאחרים.

ברוב המוחלט קיימת הרגשת כעס ואכזבה אישית מאי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים לסיפוק המניע.

"רגשות הם מסרים לכל תובנה ממשית ומהווה את המרכיב האוטנטי והעמוק ביותר לחוויה האישית."( אילנית פינטו דרור).

במידה ואתם זקוקים לסיוע והכוונה מקצועית, מידע על אפשרויות מתן הטיפול בביתו של המטופל בשילוב תמיכה סוציאלית, או קבלת עזרה בהשגחה על מטופל בבתי החולים, צרו אתנו קשר ונשמח לסייע – אנו בעמותת מלבב נותנים מגוון פתרונות הוליסטיים למטופל עצמו ולבני המשפחה שסובבים אותו.

צרו אתנו קשר ונשמח לעזור!

פנו אלינו בטלפון 1700-70-4533 או באתר – www.melabev.org.il.

מאת: גילה קפלן- אחות מוסמכת, מדריכה טיפולית במרכז היום מְלַבֵּב בית שמש , יוזמת ומנחה של הסדנא.

הפוסט מניעת נפילות בסביבה הביתית, בדגש לאנשים עם דמנציה הופיע לראשונה ב-עמותת מְלַבֵּב.