השבוע ליווינו למנוחת עולם, את חבר נפשי – בני הלר ז"ל. בני ואני, היינו חברותא בלימוד פרשת השבוע. אבל לדאבון הלב, הקורונה קטעה את רצף מפגשי הלימוד
פרשתנו היא השנייה בסדרת חמשת הפרשות המסיימות את ספר שמות וכולן עוסקות במפעל הלאומי הגדול במסע המדבר של בני ישראל- הקמת המשכן. חמש פרשות הכוללות מפרט מייגע של פרטים, החוזרים
אֶמְפַּתְיָה (Empathy) היא תהליך פסיכולוגי, רגשי-שכלי, שבו אדם מבין ומרגיש במידה מסוימת את מצבו הנפשי של הזולת, מנקודת המבט של הזולת. בשפת הדימויים הפסיכולוגית, מוסברת אמפתיה כמו "כניסה לנעליו של
ספר שמות הוא מסע טיפולי הנע מפרשה לפרשה , שכל מטרתו לחולל את השינוי בעם ישראל – מעבדות לחירות, מתלות לאחריות, מגורל לייעוד, ממצב של being למצב של doing . כל
ספר בראשית מאופיין כספר- "מעשה אבות סימן לבנים" ואולי את ספר שמות ניתן לאפיין, כספר- "מעשה אימהות סימן לבנים ". ספר שמות הוא סיפור הצדעה לנשות ישראל במצרים. על הפסוק בישעיהו,
האדם כמו העץ, יונק את תשתית דמותו המוסרית והערכית משורשיו. אנו יום יום עומדים בניסיון, לביצור ערכי השוויון והצדק בפני החוק והמשפט: " וַיּוֹרֵהוּ ד' עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל
